החלטה בתיק מ"ת 20412-07-12

1.         לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

            בצד הבקשה הוגש נגד המשיב כתב אישום בו מיוחסות לו עבירות של היזק בזדון ואיומים.

על פי האישום הראשון, ב-6/7/12 בביתו וזאת לאחר שהוריו של המשיב החליטו כי נוכח החמרה בהתנהגותו יש צורך בטיפול פסיכיאטרי - סירב המשיב לטיפול, נטל מצית, נכנס לחדרו, שילח אש במזרון מיטתו, החל להיתמר עשן בבית, ואביו החל שופך מים על המזרן עד שכבתה האש בו.

על פי האישום השני, ב-11/6/12 בביתו נטל המשיב מצית, נכנס לחדרו, שילח אש במזרן מיטתו, אביו הריח עשן, החל לכבות את האש בעזרת קערות מים.

על פי האישום השלישי, במהלך שלושת השבועות האחרונים עובר ל-6/7/12, איים המשיב על הוריו ועל עצמו בכך שאמר להם כי יהרוג אותם ויתאבד, יעניש אותם ובמיוחד את המתלוננת - אמו, וזאת על מנת להפחידם ולהקניטם.

2.         כבר בדיון מיום 18/7/12 נקבע כי אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בבסיס הבקשה.

            יצוין עוד, כי התקבלה חוות דעת בעניינו של המשיב ולפיה אינו סובל מהפרעה פסיכוטית, לא היה במצב פסיכוטי, מבחין בין טוב ורע, מבין האישומים נגדו, מסוגל להבין הליכי משפט ואינו זקוק לאשפוז פסיכיאטרי.

            בפרק הדיון ומסקנות, התייחס הפסיכיאטר המחוזי להיותו של המשיב מוכר בבית חולים "גהה" מאשפוזים קודמים וממעקב מרפאתי, היתה התייחסות לשימוש מסיבי ב"חגיגת" וכן נקבע מרכיב אישיותי רלבנטי.

            בפניי אף מונחים שני תסקירי מעצר בעניינו של המשיב.

            בתסקיר הראשון מיום 29/7/12 נסקרו תולדות חייו של המשיב, מצבו המשפחתי, קווי התנהגותו מגיל צעיר ובמיוחד השפעת גירושי הוריו ועזיבת אמו את הבית ככאלה שעוררו אצלו קשיים רגשיים וחוויות קשות עד כדי גילויי תוקפנות כלפי האם.

            שירות המבחן אף התייחס לתחושותיה של האם בנוגע לבנה (ר' פסקה שלישית, עמ' 2).

            שירות המבחן התייחס למידת ההיכרות הקודמת עם המשיב, על התנהגות אלימה שדווחה על ידי הוריו כבר ב-09', על נטייה להימורים, על קושי בקשר עם שירות המבחן, קושי בהכרה בדפוסי התנהגות בעייתיים, קושי בגיוס כוחות לעריכת שינוי משמעותי במצבו וכן בקושי התנהגותי כלפי הוריו.

            גם ב-10' הופנה המשיב לשירות המבחן בגין עבירות איומים והיזק בזדון כלפי אמו ונקבע קיומו של סיכון על רקע מצבו הנפשי הלא מאוזן וזאת על רקע העדר נטילת תרופות באופן יציב וקשר טעון ובעייתי רגשי כלפי אמו.

            גם בנקודת הזמן הנוכחית, ועל רקע בקשת הוריו של המשיב לשחררו  לביתם - ציין שירות המבחן תמונה קשה בנוגע למשיב המתקשה בתפקוד, אינו מטופל בהתאם למצבו, מקיים מערכת יחסים מורכבת ותלותית עם הוריו - עד כדי מתח עמם, וקושי אצלם להציב עבורו גבולות ולדברנו לטיפול.

            מצבו הנפשי אינו מאוזן - וכלל נסיבותיו כנ"ל מעלים קיום של סיכון במצבו.

            המשיב לא נמצא בקשר עם גורמים בקהילה והמשיב עצמו מסרב ליציאה חוץ ביתית.

            בצד קביעת שירות המבחן כי לצורך הפחתה של הסיכון במצבו צריך המשיב לבנות חיים עצמאיים בנפרד מהוריו - הרי שבניית תכנית שיקומית בקהילה והכרה במצבו על ידי הועדות המתאימות עלולים להימשך זמן רב, ובהתחשב במצבו הנפשי הלא מאוזן וקושי בשיתוף פעולה מצידו של המשיב - לא יכל השירות לשלול קיומו של סיכון בתקופה זו.

            נוכח האמור, שלל שירות המבחן אפשרות יציאה של המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו ובפיקוחם.

            גם בתסקיר המעצר מיום 2/8/12 חזר שירות המבחן על התרשמותו כי אינו סבור שחלופת מעצר אחרת שהוצעה בבית סבו וסבתו בקריית גת ובפיקוח אמו ואחיה (דוד אפללו) יכולה להוות מצמצם הסיכון במצבו.